הסתרות וסודות במשפחה 

לגלות שמישהו שאתה אוהב שיקר, הסתיר או שמר מפניך סוד, דומה לפגיעת ברק, חזק כואב ועלול לגרום לפגיעה אנושה ביחסים. לעיתים קרובות, כך מרגיש אדם שגילה סוד או הסתרה משמעותית. מרחב החיים משתנה ולפתע ההווה והעתיד אנם בטוחים או הגיוניים כפי שאולי היו עד לרגע הגילוי. לסודות יש כח והשפעה רבה, ישנם אנשים החיים משך שנים גם כבעלי סוד וגם כחושפי סוד.

סוד כרוך בהסתרה, בניתוק וריחוק ההולכים וגדלים. הוא קשור גם בעקיפת נושאים חשובים והמנעות מלשוחח עליהם – סוד גורם לשתיקות אצל בעלי הסוד. האדם האחר חי בעמימות, בתחושה כמעט פרנואידית, בסוג של בורות. אי אפשר לדעת מה שאינך יודע; לכן, כל מה שנותר היא תחושה שדבר מה איננו כשורה. ישנם כאלה המשתפים בתחושתם את הקרובים להם העשויים לאשר את התחושה או להכחיש ולתת לה פרשנות מרגיעה.

עבור בעל הסוד, להתגלות ולומר את האמת איננה פעולה פשוטה, היא מצריכה זמן ומשאבים רגשיים רבים. אין זה פשוט לשחרר סוד אשר לעיתים אדם נושא עימו משך חיים שלמים, גם אם הם שמרו עליו מהסיבות הנכונות. גילוי סוד כרוך בלוותר על שליטה, הוא עלול לגרום לבושה, להשפלה ולאשמה. לעיתים, גם כאשר רוצים לגלות את הסוד ישנו פחד (מציאותי או לא) שהם עלולים לפגוע באנשים קרובים ואהובים.

סיבה נוספת לשמירת סוד ולהסתרה הוא הפחד מפני פירוק משפחה שיבוא בעקבות גילוי הסוד. אנשים הקימו בית, משפחה, קריירה, והתבססו כלכלית וזכו לאהבה ולהערכה. האפשרות לאבד את כל ההישגים והנכסים הללו, ממלא פחד, מעצים את ההסתגרות והם נמנעים מהתמודדות עם הגילוי.

למרבית האנשים ישנה יכולת לספר לעצמם את סיפור חייהם באופן שיוכלו לחיות עימו בשלום יחסי וליישב את הסתירות בתוכם. כדי להיות מסוגלים להמשיך להתקיים באופן רציונאלי עם סוד או הסתרה, אנשים מארגנים בתוכם את האירועים כך שהם הופכים בהדרגה להיות חלק בלתי נפרד מזהותם ומהנרטיב העצמי – מדובר באירועים מהעבר, ההווה ועם השלכות לעתיד. התנהגות זו מגיעה בחלקה ממקומות לא מודעים, ממנגנוני הגנה כגון הכחשה והדחקה, המאפשרים הימנעות ממצבים אותם מזהים כמסוכנים.

ישנם אנשים השומרים סוד מגיל צעיר מאוד (זהות מינית, התעללות מינית, גילוי עריות, בגידה, נטישה וכו') וזהותם בבגרות נבנית סביב שמירת הסוד או הכחשת והדחקתו.

בזוגיות, כאשר מתגלה סוד אשר יש לו השפעה על המערכת הזוגית, בן הזוג הנפגע נוטה לקבל החלטה נבונה או פזיזה, לפעול. דהיינו, מתקבל מידע חדש, הסותר את האמונה שלנו אודות בן הזוג, נחווה דיסוננס קוגניטיבי הגורם לכאב, לפגיעה, לצער, לאובדן אמון וכו' והפעולה ההשרדותית המתרחשת היא "הרחקת האיום" באופן פיזי או רגשי. מה שמקשה על הדיסוננס הינו גורם המחוייבות. לעיתים קרובות, הושקעו ביחסים חיים שלמים וישנו רצון לשמור ולשמר את הקשר למרות המשבר, מתוך אמונה שניתן לתקן את הטעון תיקון.

בדידות היא מנת חלקם של שומרי הסוד. אנשים אלה דרוכים ומפוחדים ש"שומר הסף ירדם בשמירה" ומשהו מהסוד יתגלה בטעות. לכן, הם מייצרים סיפורים המאפשרים להם להסביר מצבים שונים ולחיות עימם בשלום, יחסי, ומתחילים להסביר, לתרץ ולעשות תרגילי התחמקות כאלה ואחרים. הם מסבירים לעצמם מדוע הרבה יותר טוב לכולם לא לדעת את האמת ולהישאר בבורותם. הם חרדים בעיקר מפני האפשרות שיחול שינוי בחייהם, שיזכו לתגובה שלילית, שיתביישו במעשיהם, שירגישו תחושת השפלה, שישפטו ויענשו על ידי הקרובים להם.

אנשים ומשפחות חיים בהכחשה ובהסתרה משך שנים רבות ובאופן מודע או לא מודע, ישנו שיתוף פעולה בנושא, גם אם הדבר לא נראה כך. אנשים מתעלמים מתחושות וסימנים גם כאשר האינטואיציות שלהם מפעילות נורות אזהרה. הם לכאורה בהלם כאשר מתגלה הסתרה או סוד, מרגישים שחייהם מבוססים על שקר ושלעולם הדברים לא יחזרו להיות דומים לתקופה שלפני גילוי הסוד. לכן, לעיתים קרובות אנשים עוברים חיים שלמים בהסתרות וסודות מאנשים שהם אוהבים. הדבר גורם לפגיעה בערך העצמי ומגדיר את היחסים אותם הם מנהלים עם הסביבה הקרובה והרחוקה.

ניהול סוד הוא "עבודה" במשרה מלאה. "שומר הסף" נשאר ערני כל הזמן; לרוב, גילוי האמת עשוי להביא עימו להקלה, גם אם לא פשוט לשאת בתוצאות בהווה ובעתיד. לעיתים מחיר האמת הוא כאשר אנו מתבוננים בעיניהם של אחרים אותם אכזבנו. למעשה, משך שנים ראינו בעיני רוחנו את מבט האכזבה של האחר וזו הייתה הסיבה המקורית לשמירת הסוד.

גילוי סוד עלול לגרום להפסקת יחסים, לניתוק ולריחוק. יחד עם זאת, גילוי כזה הופך אותך ליותר אוטנטי, ללא מושלם, לאנושי ומשוחרר מתפקיד אותו ניכסת לעצמך. החיים מאפשרים לנו בחירה ועשיית טעויות.

השפעת סודות והסתרות על ילדים

בבית בו ישנן הסתרות, ילדים עלולים לעוות עובדות ולתת פרשנות מחמירה לתרחישים שיגרתיים. ישנם ילדים שהם כמו בלש קטן העוקב אחרי המתרחש בסביבתו הקרובה. כשילד נוכח שמשהו מתרחש במרחב ההורי, הוא בודק עד כמה הדברים נוגעים אליו. לעיתים קרובות ילד כזה יחפש רמזים שיובילו אותו קרוב יותר למה שהוא חושב ומרגיש. לבילוש מהסוג הזה ישנה השפעה על הדרך בה ילדים מתמודדים ויתמודדו בבגרותם עם המציאות, בעיקר במצבים קשים.

ילדים נוטים להאשים עצמם בבעיות המתרחשות בבית, לדוגמא: במקרים של גרושין או חולי במשפחה. הדבר קורה במידה רבה משום שילדים הם אגוצנטריים ברוב שלבי הילדות שלהם וגם בהתבגרות. הם משוכנעים שביכולתם להשפיע על המתרחש במשפחתם, הנגזרת הינה "אם משהו קרה, זה בטח בגללי, אני עשיתי משהו שגרם לכך". לכן, חשוב שמבוגרים יעזרו לילדים להבין שהם אינם אחראים או אשמים במה שקורה, שאין לילד שליטה על מה שקרה ושההורה יגן עליו. בנוסף, חשוב להסביר לילדים שמחשבות אינן גורמות לאירועים להתרחש, להתייחס להסקת המסקנות של הילד, להרגיע ולשחרר אותו מהחשיבה הכמעט מאגית שביכולתם לשנות את המציאות על ידי מחשבה, דיבור או מעשה שישנה את המציאות. מדובר בחשיבה נורמטיבית אצל ילדים, לעיתים בשל הקושי להבחין בין מציאות לדמיון.

ילדים עשויים להאמין שעל ידי הכחשת המציאות הלא רצויה, יחול שינוי במציאות. החשש הינו שעל מנת להירגע ולהרגיש תחושה של בטחון ושליטה, הילד עלול לפתח התנהגויות אשר עלולות לפגוע בו בטווח הקרוב והרחוק.

להיות כנה עם ילדים (כמובן בהתאם לגילם וליכולתם להבין) עשוי לטמון בחובו יתרון גדול: היא מאפשרת להורה הזדמנות להציע פרשנות ונקודת מבט נוספת במקום נקודת המבט הדיכוטומית של הילד (חשיבה של שחור ולבן).

עמימות משפחתית עלולה להיות קשה לכולם, בעיקר לילדים. הם עלולים לשפוט ולנתח מצבים ללא קשר למציאות. בעיקר הדברים אמורים כאשר לאחד ההורים יש קשר בלעדי והשפעה גדולה יותר מאשר להורה האחר והילד מאמץ את נקודת המבט רק של אחד ההורים.

לעיתים קרובות גילוי סוד גם אם הוא קשה, עשוי להיות גם הדרך לפיוס וקבלה.